#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה חבל מודדין תחום העיר?	"איתא בגמ&#x27; (נ&quot;ח ע&quot;א) דמודדין בחבל של פשתן [ואע&quot;פ ששלשלאות של ברזל יפה למדידה [היינו קנה של ברזל (יעב&quot;ץ)] מ&quot;מ כתיב ביחזקאל ופתיל פשתים בידו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)] של חמשים אמות [דכתיב חמשים בחמשים], ולא בפחות מזה שנמתח יותר [ויהיה יותר מאלפים אמות] ולא ביותר שמפני כבודו אינו נמתח כראוי (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וכתב המאירי דהפסוק בא לרבות דאפשר למדוד אפי&#x27; בשל פשתן אבל פשוט דכשר למדוד בשל ברזל אבל הרי&quot;ף ורמב&quot;ם ואו&quot;ז וסתימת השו&quot;ע משמע שצריך למדוד דוקא בחבל של פשתן (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ב&#x27;) {ואנו מקילינן למדוד ע&quot;י satelite מפני שאין אנו באים לקבוע התחום העיר מדיני תיקוני העיר אלא למדוד לצאת מידי כל ספק [וכדמשמע מהטור דחבל של פשתן נאמר לגבי מדידת תחום העיר (ר&#x27; יונתן ניומאן)] וכיון שיש שיפוע בקרקע נכון לנכות מעט [י&quot;א 120 אמות (6%), וי&quot;א 40 אמות (2%)] (ספר תחומי שבת פ&quot;ז סע&#x27; כ&quot;ב), ועל כן נוהגין למדוד בשיעור אג&quot;מ (21.25 אינטשז) אע&quot;פ שמסתבר דלענין תחומין יש להקל כשיעור חזו&quot;א (ר&quot;י באק)}"	סימן שצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר למדוד ע&quot;י פסיעותיו דרך הילוכו?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) דאין לסמוך על זה אלא כשהוא בבקעה ואינו יודע תחומו, ומבואר מכל בו דכשהוא מודד ע&quot;י פסיעותיו לא ילך עד סוף מדידתו דשמא מדד יותר מן הראוי, ומשמע דאם אינו הולך עד סופו מותר לכתחילה למדוד ע&quot;י פסיעותיו 	סימן שצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש לפניו נהר בסוף ע&quot;ה אמות, והנהר 1) פחות מכ&quot;ה אמות 2) יותר מכ&quot;ה אמות ופחות מחמשים 3) יותר מחמשים אמות?	"1) פשוט דממשיך למדוד בחבל בת חמשים (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) יש בזה מח&#x27; בירושלמי אם יחזור לאחוריו כ&quot;ה אמות או ימשיך בחבל בת ד&#x27; אמות עד שיגיע להנהר, והטור מצדד שיחזור לאחוריו כ&quot;ה אמות ואז יכול למדוד ע&quot;י החבל בת חמשים, וכן קיי&quot;ל [והיינו ע&quot;י חזרת פסיעות בינוניות (מחה&quot;ש) א&quot;נ ע&quot;י קיפול החבל (ספר בירורי המידות, מ&quot;ב דרשו)] 3) המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) מציין להירושלמי דמבואר דמתפס ועולה ויורד דהיינו קידור וכמ&quot;ש לקמן (סע&#x27; ה&#x27;), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש ע&quot;פ הפרישה (ס&quot;ק ב&#x27;) דאם יודעין בברירות שיעור הנהר תו לא צריך למדוד"	סימן שצט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מודדין בחבל?	"אוחזין אותו כנגד לבו [וה&quot;ה להניחה ע&quot;ג קרקע (ריטב&quot;א), והעיקר הוא שלא יניח צד אחד כנגד ראשו וצד שני כנגד רגליו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ישים)], וימתחנו בכל כחו [כדי שלא יכביד באמצע (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן שצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם במקום אחד כנגד העיר יש הרים 1) ובמקום שני כנגד העיר הוא ישר 2) ובמקום שני שלא כנגד העיר [רק בתחומו של העיר] הוא ישר?	"1) צריך למדוד במקום הישר (גאו&quot;י בשם תוספתא, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {דצריך למדוד באופן שמרויח יותר}, וכ&quot;כ מ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) בשם הריטב&quot;א וביה&quot;ל (ד&quot;ה ומתלקט), ועי&#x27; ביה&quot;ל לקמן (סע&#x27; ח&#x27; ד&quot;ה באלכסון) 2) אם הוא פחות מחמשים שיכול להבליעו צריך להבליעו {וצ&quot;ב מאי נפק&quot;מ בין הבלעה למדידה מן הצד, וי&quot;ל שהוא מרויח יותר ע&quot;י הבלעה כגון שיש קצת מדרון מן הצד}, ואם הוא יותר מחמשים אמה אפשר למדוד בתחומו של העיר (פרישה ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) או להבליעו בתחומו של עיר (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן שצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הגיע להר או לכותל 1) שחוט המשקולת אינו מתרחק ד&#x27; אמות 2) שמתרחק ד&#x27; אמות אבל יש לה שיפוע שמתלקט י&#x27; טפחים תוך ד&#x27; אמות 3) שמתלקט י&#x27; תוך ה&#x27; אמות 4) שמתלקט י&#x27; יותר מה&#x27; אמות?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-0823352012378a664d708df584d30f9a57f92bcb.jpg"">"	סימן שצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקדרין?	"מודד בחבל של ד&#x27; אמות, אחד עומד בתחתית ההר ואוחז החבל כנגד לבו והשני עומד בעליון ההר ואוחז החבל כנגד רגליו [ועי&quot;ז אינו מפסיד כ&quot;כ בשיפוע]"	סימן שצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מודדין השיעור י&quot;ב מיל?	"למ&quot;ד י&quot;ב מיל דאורייתא משמע מגמ&#x27; (נ&quot;ח ע&quot;א) דצריך למדוד במדידה יפה כל השיפוע, וכ&quot;כ המנ&quot;ח (מצוה כ&quot;ד, אות ז&#x27;) (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו לעוד שיטות)"	סימן שצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהר שגבוה יותר מאלפים אמה?	"כתב המחה&quot;ש בשם הלבוש דהקילו בה דדינו כפחות מאלפים דקשה טפי לעלות בהר יותר מלירד למטה בגיא {וצ&quot;ב דגם צריך לעלות מגיא, ועוד קשה דאין חילוק בקושי בין קידור למדידה יפה כל השיפוע}, וכן מבואר בגר&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דלא גזרו בהר גבוה מאלפים, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) פי&#x27; דלא החמירו בהר משום אין תחומין למעלה מעשרה, וע&quot;ע ברשב&quot;א בעבודת הקודש (שער ה&#x27; סע&#x27; י&quot;א) דס&quot;ל דהחמירו אפי&#x27; בהר כשהוא גבוה מאלפים אמות."	סימן שצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הגיע לגיא 1) וחוט המשקולת אינו מתרחק ד&#x27; אמות 2) וחוט המשקולת מתרחק ד&#x27; אמות ומתלקט י&#x27; טפחים תוך ד&#x27; או ה&#x27; אמות 3) מתלקט י&#x27; טפחים יותר מה&#x27; אמות?"	"1) אם הוא יותר מחמשים אמות מדלג השיפוע ורק מודד המישור, ואם הוא פחות מחמשים קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דצריך להבליעו שאין בו טרחא כ&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [והב&quot;י הביא שהרמב&quot;ם ס&quot;ל דזהו דוקא אם אינו עמוק ד&#x27; אלפים אבל אינו מוזכר בפוסקים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ח&#x27;)] 2) אם הוא מתלקט בתוך ה&#x27; אמות אם הוא עמוק יותר מאלפים אמות כיון שהוא שיעור תחום שבת יש בו חשיבות בפנ&quot;ע ומודד בה כל השיפוע מדידה יפה (רא&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [דלא כרש&quot;י דס&quot;ל דמקדרין (ב&quot;י)], ואם אינו עמוק אלפים אמות בפחות מחמשים מבליע [ואפי&#x27; במתלקט מתוך ד&#x27; אמות דליכא טרחא כ&quot;כ (תוס&#x27;, רא&#x27;&#x27;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)] ואם הוא יותר מחמשים אמות מקדרין [ואע&quot;פ שיתכן דיש כאן שיפוע גדול מ&quot;מ כיון שהוא מתרחק ד&#x27; אמות צריך לקדר דמדת חכמים כך היא (תוס&#x27;, רא&quot;ש, ביה&quot;ל ד&quot;ה והוא)] [והרשב&quot;א ס&quot;ל דיש חילוק בין מתלקט תוך ד&#x27; ומתלקט תוך ה&#x27;, ולא קיי&quot;ל כוותיה (ב&quot;י, ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;)] 3) לעולם מודדין כל השיפוע במדידה יפה"	סימן שצט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגיע להר [או גיא] שרחב יותר מחמשים אמות אבל חוץ לעיר הוא פחות מחמשים?	אם המקום שיכול להבליעו הוא תוך תחומו של העיר יכול להבליעו ואח&quot;כ חוזר למדוד אחורי ההר, אבל אם הוא חוץ לתחומו אינו יכול להבליעו וצריך לקדרו או לאמוד דעתו דחיישינן שמא יאמרו שתחומו של העיר באה לכאן (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) {ומסתבר דא&quot;צ הבלעה בדוקא אלא ה&quot;ה אם כלתה פתאום ואין מקום פחות מחמשים אמות יכול למדוד על קרקע במישור (ר&quot;י באק)} 	סימן שצט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי למדוד תחומו של עיר?	"תנן במתני&#x27; אין מודדין אלא מן המומחה, ורש&quot;י גריס &quot;אלא מומחה&quot; ור&quot;ל אדם בקי צריך למדוד, והר&quot;ח גריס &quot;אלא מן המומחה&quot; ור&quot;ל ממקום שוה ומישור, וקיי&quot;ל כדברי שניהם דצריך למדוד ממקום מישור אם אפשר וגם צריך לדקדק דדוקא בקי ימדוד (ב&quot;י כאן ולעיל בסע&#x27; ד&#x27;)"	סימן שצט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בקי?	צריך לידע כיצד למדוד קרקע {ונראה כוונתו שצריך לידע כיצד לכוון למדוד ישר ולא בסיבוב ובאלכסון}, וגם צריך להיות בקי בהלכות מדידה מתי לבלוע ולקדר ומתי למדוד במדידה יפה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן שצט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם היו תחומי שבת מוחזקין 1) שלא ע&quot;פ מומחה 2) ע&quot;פ מומחה, ובא מומחה ואמר שהתחומים צריכים להיות במקום אחר, מה הדין?	"1) שומעין למומחה שבא עכשיו, בין להקל בין להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), וזהו שיטת הרמב&quot;ם במשנה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר שומעין לו [אף] למקום שריבה (ב&quot;י) 2) מבואר לקמן (סע&#x27; ט&#x27;) דאם יש מח&#x27; בין שני מומחים שומעין להמיקל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), אכן מערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) משמע דאפי&#x27; כשמוחזק ע&quot;פ מומחה אזלינן בתר הבתרא ותלינן שבמשך הזמן נשתנה מהר למישור וכדומה, והוא נאמן להוציא מהחזקה הקודמת משום מילתא דעבידי לאגלויי לא משקרי אינשי {צ&quot;ב למה צריך סברא זו הרי לא חיישינן שמומחה ישקר}"	סימן שצט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמודד לרוח צפונית, מה יעשה אם בצד מזרח נמצאת שהוא יותר מצד מערב?	"הרא&quot;ש והטור ותוס&#x27; (נ&quot;ט ע&quot;א) ס&quot;ל דנמצאת דהתחום צפוני הוי באלכסון דתלינן דשניהם לא טעו ומצד אחד היה הר שמדדו במדידה יפה [כגון מתלקט יותר מה&#x27; אמות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו), אבל בשיפוע יותר מזה יש דין מקדרין וממילא יכול למדוד במישור שאצלו, וק&quot;ק לשון תוס&#x27; והרא&quot;ש שהזכירו ג&quot;כ מקדרין (ר&quot;י באק)] ולכן נתקצר, ורש&quot;י ורשב&quot;א ס&quot;ל דחוששין שמי שמתקצר טעה ולא מתח החבל כל צרכו, ואם היה ע&quot;י אדם אחר תלינן שטעה במדידת האלכסון וכדומה, אכן יש שיטת הגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דס&quot;ל דצריך לרבע התחום ואפי&#x27; אם אין כאן שום טעות אזלינן בתר השיעור מרובה, ולהלכה אע&quot;פ שהרמ&quot;א הביא שני דעות של הראשונים [ומבואר משניהם דאילו ידע בברירות דהמודדים לא טעו התחום יהיה באלכסון, וכן מבואר שרבינו יהונתן והרע&quot;ב ס&quot;ל כרש&quot;י, ותוס&#x27; ס&quot;ל כהרא&quot;ש (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)] מ&quot;מ המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) מכריע כהגר&quot;א {כנגד כל ראשונים הנ&quot;ל}, וכ&quot;כ המחה&quot;ש, וביאר בביה&quot;ל (ד&quot;ה באלכסון) דכן מבואר מתוספתא דלעולם צריך למדוד ממישור אם אפשר {ויש לדחות דהתם מיירי בהרים שצריכים קידור והבלעה אבל בהרים של מדידה יפה א&quot;א לילך במישור}, וכן משמע ממתני&#x27; לפי הרי&quot;ף דס&quot;ל דמודדין מן המומחה היינו ממקום מישור {ויש להסתפק אם בתחילת האלפים יש הר בצד המזרח ובאמצע האלפים יש הר בצד המערב אם יכול למדוד ע&quot;י מישור של שניהם, ומסתבר דאינו יכול לעשות הכי}, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א - י&quot;ב) פסק כרוב ראשונים דהדין לרבע נאמר דוקא בעיר גופה ולא בתחומה ועשינו התחום באלכסון, ואם יש חשש טעות יש לברר ע&quot;י מומחה ואם קשה לברר נחלקו רש&quot;י והרא&quot;ש אם תלינן שהמתקצר טעה או לא."	סימן שצט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש עיר קטנה מובלעת בצד אחד של תחומה של העיר?	"עי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; ת&quot;ח) דלפי הנוב&quot;י (מהוד&quot;ת סי&#x27; נ&#x27;) הוי כמו הר וגיא ולפי רוב ראשונים יהיה באלכסון, אבל החזו&quot;א (סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ד) כתב דכאן אפי&#x27; הראשונים מודו דמרבעין התחום, ולפי הגר&quot;א ומ&quot;ב פשוט דלעולם מרבעין התחום"	סימן שצט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שניהם מדדו התחום ממקום אחד ועלו בידם תחומים שונים, מה הדין אם 1) אחד מומחה ואחד אינו מומחה 2) שניהם מומחים?	1) אזלינן בתר המומחה לגמרי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) 2) אם אפשר לתלות ההבדל על חסרון במתיחת החבל או שטעה ומדד רק אלפים באלכסון (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) או שסבר שהעיר קטנה ובאמת היא עיר גדולה (ב&quot;י בשם הרא&quot;ש) תלינן להקל שהשיעור תחומין כמי שמדד יותר דאזלינן לקולא בתחומין דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ולכאורה אזלינן בתר החשבון מדויק דהוא 585.8 אמות, וע&quot;ע בב&quot;י דמשמע דמסתפק בזה}, אבל אם ההבדל יותר משיעור זה לא תלינן וצריכים לעשות המדידה עוד הפעם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)	סימן שצט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין התחומין?	"הוי כטבלא מרובעת שיש לו אלפים לכל רוח ויש אלפים ושמונה מאות להאלכסון [ודלא כר&quot;ת דס&quot;ל דיש אלפים ושמונה מאות אמות לכל רוח, והקרנות הוו עגולות, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו) כתב דיש סומכין על זה וצ&quot;ע], ואם העיר אינה מרובע גם התחומין אינן מרובעין (ביה&quot;ל ד&quot;ה כטבלא) {הא דקתני במתני&#x27; כטבלא מרובעת היינו כל העיר ולאו דוקא הוא וכמ&quot;ש הביה&quot;ל, אמנם הא דקתני בברייתא כטבלא מרובעת היינו רק תחום הקרנות וזהו בדוקא (עם ר&quot;י באק)}"	סימן שצט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) עבד ושפחה 2) קטן 3) גדול כשזוכר מקטנותו, נאמן בתחומין?	"1) כן דתחומין דרבנן, ודוקא כשאומר שיודע שהלך במקום זה אבל אינו נאמן לומר שהוא עצמו מדד התחום (ביה&quot;ל ד&quot;ה עד) [ודלא כרשב&quot;א בעבוה&quot;ק (בית א&#x27; שער א&#x27;, ז&#x27;, ב&#x27;) דמשמע דנאמנים אפי&#x27; למדוד (מ&quot;ב דרשו)], והוסיף האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ד) דהא דאמרינן דאשה אינה נאמנת אם יהיה דאורייתא מפני שאינה בידה היינו כשהוא איתחזק איסורא כגון שהיו רגילים שלא לילך למקום זה 2) אינו נאמן [והא דנאמן בבדיקת חמץ היינו משום דבידו הוא (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), והקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דמבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;ז סע&#x27; ג&#x27;) דקטן נאמן באיסורי דרבנן אפי&#x27; כשאינו בידו כל זמן שאינו איתחזק איסורו {ולפי האג&quot;מ הנ&quot;ל מיושב דהכא מיירי כשאיתחזק איסורא, ולפי המג&quot;א לקמן (סי&#x27; תל&quot;ז) ג&quot;כ ניחא דס&quot;ל דקטן אינו נאמן אפי&#x27; כשאינו איתחזק איסורא אלא כשהוא בידו וכמ&quot;ש כאן} 3) כן וכמ&quot;ש בעבד"	סימן שצט סעיף יא		
